מכתב שכתב השר יצחק וסראלוף אתמול לכבוד פתיחת השנה לתושבי קו העימות
תושבי קו העימות היקרים, התלבטתי אם ומה לכתוב לכם. יכולתי לכתוב לכם איזה מכתב קלישאתי, כזה שבטח קיבלתם רבים כמוהו, עם סיסמאות של התחלות חדשות, צמיחה ממשבר, ושאתם חשובים לנו. אני לא אוהב מכתבים כאלו. לפעמים אני חושב שמכתבים כאלו הם לא משהו שהשר כתב באמת. זה גיבוב של משפטים קבועים של לסמן וי. אולי המזכירה או היועץ ניסחו. או בימינו הצ'אט GPT.
אבל היום קפץ לי איזה סרטון שחמותי שלחה לי ורצתה שאצפה בו, יש בו מסר חינוכי קצר ונוגע. זה תפס אותי ואני רוצה לחלוק אותו עימכם.
רב אחד נשאל איך נראית הורות טובה.
הוא ענה כי יש הרבה מרכיבים אבל אם הוא היה בוחר דבר אחד החשוב ביותר, שאם הורה רוצה להתמקד בו, היה אומר זאת כך:
*ודאו שלא רק שאינכם גורמים לילדכם צער מתח ואי נוחות, אלא שאתם מבססים את עצמכם כמקור הרווחה הרגשית שלו.*
*זה לא אומר שאתם פותרים לו את כל הבעיות. זה לא אומר שאתם מגנים עליהם מהחיים האמיתיים. אבל זה כן אומר שכשהם בצרה ומחפשים מקום בטוח, הם באים אליכם.*
אני חושב שזה הסיפור המרכזי שגורם לנו להיות טובים יותר. אם תרצו, השאיפה שלנו לעשות טוב עם מישהו שאנחנו אוהבים, או רוצים לעשות פעולות שמבטאות אהבה, זה יהיה בכך שנעניק לו את הביטחון לפנות אלינו כשהוא זקוק לתמיכה.
ותמיכה שאתם יכולים להעניק, היא לא תפתור לאהובכם בהכרח את הבעיה אבל היא תיתן להם עוגן של שלווה, מקור לשאוב ממנו כוח ובעיקר הרגשה שיש מי שנמצא איתם, מבין אותם ולא שופט אותם.
במהלך המלחמה ניסינו להיות עבורכם כתובת. רצינו להקל עליכם ולו במעט מכל הטלטלות ואי הוודאות שהייתם שרויים בו. אני יודע שלא הצלחנו לפתור את כל הבעיות. אבל רצינו שתרגישו בנוח לפנות אלינו ולקבל אוזן קשבת, יד מלטפת, חיבוק אוהב, וגם פתרון בעיות כשיכולנו.
לא אכביר במילים,
רק אומר שאני מרגיש אהבה גדולה אליכם ולחבל הארץ שאתם גרים בו.
מאחל לכם הצלחה בשיבה הביתה ובחזרה ללימודים.
אני זמין תמיד עבורכם (ואם לא עונה, תשלחו הודעה בוואטסאפ) – 0545852404
יצחק וסרלאוף
שר הנגב, הגליל והחוסן הלאומי
Studio