הובלת דיונים בוועדת הפנים והגנת הסביבה שבראשותי, בנושאים: היערכות ומוכנות מדינת ישראל לרעידות אדמה, פעילותה התקציבית והציבורית של הקרן הקיימת לישראל וטיפולה בקרקעות המדינה, הובלת כנס למאבק על עתיד משק החלב בישראל והתנגדות לרפורמה של שר האוצר, יזמתי דיון בוועדת חוקה בנושא מניעת שידור דיונים ישירים מבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ, בניגוד לעקרון פומביות הדיון, קידום הצעת חוק פיצול תפקיד היועצת המשפטית לממשלה, לא שוכחים את היימנוט קסאו וכנס מפלגתי למען פצועי צה"ל בגוף ובנפש – מסכם שבוע נוסף של עשייה למענכם:
🔹היערכות ומוכנות המדינה לרעידות אדמה
קיימתי דיון דחוף בוועדת הפנים והגנת הסביבה שבראשותי, בנושא מוכנות המדינה לרעידת אדמה, ובו נחשפה תמונת מצב קשה של פערי תיאום, ריבוי גורמים ללא הנהגה מרכזית והיעדר היערכות מספקת.
במהלך הדיון עלה כי קיימת בעיה ניהולית מהותית: אין גורם אחד במדינה שאחראי לתכלל את ההיערכות לאירוע אסון, והדבר מוביל לכאוס בין הגופים השונים.
בדיון התרעתי כי במצב שבו אין “בעל בית” לא ניתן לנהל אירוע בקנה מידה של רעידת אדמה, וקראתי להקים גוף ממשלתי אחד מרכזי עם סמכות, אחריות ותקציב שיאגם משאבים של כלל הגופים.
לצד זאת התברר כי תוכניות החיזוק הלאומיות, תמ"א 38 ותיקון 139, נכשלו במתן מענה לפריפריה. מאחר שהתמריצים מבוססי רווח יזמי, חיזוק מבנים משתלם כמעט רק במרכז הארץ, בעוד שהערים המצויות לאורך השבר הסורי אפריקאי טבריה, בית שאן וקריית שמונה נותרים ללא פתרון.
עוד נחשף בדיון כי רק כארבעה אחוזים מהתקציבים שיועדו לחיזוק מבני ציבור חיוניים נוצלו בפועל. בנוסף, הוצגו פערים חמורים בתחום החומרים המסוכנים: המשרד להגנת הסביבה דיווח על 1,267 מפעלי חומ"ס העלולים להפוך למוקד אסון נוסף ברעידת אדמה, כאשר רק עובד אחד מטפל בנושא ברמה הארצית, ובקצב הנוכחי יידרשו כשישים שנה למיגון כלל המפעלים.
בסיכום הדיון אמרתי כי המדינה הייתה צריכה להתחיל לפעול כבר מיד לאחר דו״ח מבקר המדינה שהוגש בעקבות מלחמת לבנון השנייה. ההמלצות היו חדות וברורות אך יישום ממשי לא בוצע, והאיום מוכר כבר שנים. ההזנחה המצטברת, היא שמעמיקה היום את הפערים ומסכנת את אזרחי ישראל.
הדגשתי את הצורך הדחוף בהקמת גוף ממשלתי אחד שיתכלל את כלל ההיערכות, בחיזוק הרשויות האזוריות המשמשות קו חזית בעת חירום, ביצירת מתווים מותאמים לחיזוק ובנייה בערי הפריפריה הנמצאות על קו השבר הסורי אפריקאי, ובהגברת מוכנות הציבור באמצעות הסברה, חינוך והדרכה. אכנס דיון המשך בקרוב ואבהיר כי המדינה עדיין איננה מוכנה וכי אסור להמתין עד לרגע שבו יהיה מאוחר מדי.
🔹פעילותה התקציבית והציבורית של הקרן הקיימת לישראל וטיפולה בקרקעות המדינה
כיו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה הובלתי היום דיון חשוב על פעילותה התקציבית והציבורית של הקרן הקיימת לישראל, מתוך ראייה ברורה שאחד היעדים המרכזיים שלנו הוא חיזוק ההתיישבות ובראשה חוות הבודדים. כבר בפתיחת הדיון הדגשתי כי קק"ל, שמחזיקה בכ־12 אחוז מקרקעות המדינה ונהנית מהכנסות של כ־5.7 מיליארד שקלים בשנת 2024 בלבד, חייבת להיות שותפה אקטיבית ומחויבת בשטח, במיוחד בחיזוק החוות שמחזיקות את אדמות המדינה בעשייה יום יומית, בחקלאות, בשמירה, ובפיתוח מרחבים שלא פעם סובלים מהזנחה.
במהלך הדיון עלו ממצאי דוחות הביקורת שהציפו את הפער בין הכנסות קק"ל שזינקו בשנים האחרונות מ־1–2 מיליארד שקלים בשנה לכ־4–6 מיליארד לבין ההוצאה בפועל. הובהר שהכסף הזה חייב לשרת את האינטרס הלאומי, כולל חיזוק שטחי ספר והתיישבות כפרית מבודדת. נדרשנו גם לטפל בליקויים שנחשפו בעבר: בחירת פרויקטים ללא אמות מידה ברורות, כפילות מול משרדי ממשלה, ופערים משמעותיים בהתחשבנות מול רמ"י. כל אלה אינם רק ענייני ניהול הם משפיעים ישירות על היכולת של קק"ל להשקיע בחיזוק החוות, בהגנה מפני פשיעה חקלאית, בהקמת תשתיות, ובהרחבת שטחים חקלאיים שזקוקים לפיתוח.
לכן חזרתי והדגשתי כי אחד הצעדים המרכזיים שלנו כוועדה הוא לוודא שהמשאבים הלאומיים זורמים דווקא למקומות שמחזקים את הריבונות וההתיישבות. חוות הבודדים בנגב ובגליל צריכות להיות קו ראשון בתמיכה של קק"ל גם בביטחון, גם בפיתוח אזורי, וגם בחידוש החקלאות המקומית. הוועדה תמשיך לעקוב מקרוב אחר יישום ההמלצות, ותוודא שקק"ל מתרגמת את העודפים הגדולים שלה לפעולות ממשיות בשטח, כדי שהחוות שמגינות על אדמות המדינה לא יעמדו לבד במערכה.
🔹כנס למאבק על עתיד משק החלב בישראל והתנגדות לרפורמה של שר האוצר
כיו"ר שדולת החקלאות הובלתי כנס למאבק על משק החלב. זאת לאור העובדה ששר האוצר, בצלאל סמוטריץ', חתם על צו לפתיחת ייבוא של 13,500 טון גבינות, צעד שעורר סערה רבתי וביקורת חריפה במיוחד. הצעד נתפס כפעולה חד-צדדית המנוגדת לחוק החלב ולמתווה המקצועי של משרד החקלאות.
הצעד של סמוטריץ' מוחק בפועל כ-150 רפתנים, 10% ממשק החלב הישראלי, וכי אינו בגדר תיקון ולא רפורמה, אלא "עונש" שהוטל על הרפתנים שהעזו להתנגד למהלך שמתואר כ"חובבני ומסוכן".
במקום לטפל בבעיות היסוד של המשק כגון המע"מ, פערי הרגולציה והיעדר תמיכות כמקובל באירופה השר בחר לטענתו בפתרון "קל ומזיק" שיגביר את התלות של ישראל בחו"ל.
אחרי שרפתות ייסגרו בצפון ובעוטף, המחירים יעלו כי הספקים הזרים יהיו אלה שיקבעו אותם. ביטחון המזון הוא קו אדום, ואינו יכול להישען על מדינות כמו טורקיה או אירופה.
לא אתן לפרק את משק החלב ולא אתמוך בשום מהלך שפוגע בחקלאים ובמתיישבים. הרפתנים הם מגני הגבול ושומרי הקרקע.
רפת ישראלית היא נכס לאומי ואני אמשיך להיאבק על קיומה.
🔹 דיון בנושא מניעת שידור דיונים ישירים מבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ, בניגוד לעקרון פומביות הדיון
יזמתי דיון בוועדת חוקה, בנושא מניעת שידור דיונים ישירים מבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ, בניגוד לעקרון פומביות הדיון. בדיון שיתפתי כי לאחרונה התקבלו פניות ממשפחות שכולות, ממשפחות החטופים ומאזרחים, לפיהן בית המשפט העליון סירב לקיים שידורים ישירים של דיונים בעלי עניין ציבורי ותקשורתי מיוחד, בדגש על בטחון המדינה ומאבקה בטרור.
מניעת שידור דיונים ישירים מבית המשפט העליון פוגעת בהגשמת עקרון פומביות הדיון המעוגן בסעיף 3 לחוק יסוד: השפיטה, ובהמלצות ועדת ביניש (2004). יש חשיבות רבה לקיומה של ביקורת ציבורית על פעולתם של בתי המשפט ביקורת המהווה תנאי לאמון הציבור בהם. על כן, בדיון ציינתי כי הגשתי הצעת חוק לקביעת חובה לשדר את הדיונים של בתי המשפט העליון בלייב, ואמשיך לקדמה.
🔹 המשך קידום הצעת חוק פיצול תפקיד היועמ"שית לממשלה
ממשיך בקידום הצעת החוק לפיצול תפקידי היועץ המשפטי לממשלה שיזמתי בדיוני וועדת חוקה.
לפי ההצעה, יש להעביר מהיועץ המשפטי לממשלה אל פרקליט המדינה את הסמכויות הנוגעות לאכיפת החוק הפלילי כלפי חברי הממשלה.
בזמן שיש מי שמשתמש בתפקידו המשפטי לצרכים פוליטיים, אנחנו מחזקים את שלטון החוק, מונעים ניגודי עניינים ומשיבים את אמון הציבור במערכת המשפט.
כך מחזקים את הדמוקרטיה הישראלית 🇮🇱
🔹 לא שוכחים את היימנוט קסאו
שנה ועשרה חודשים חלפו מאז היעלמותה המטלטלת של היימנוט קסאו מצפת. השבוע הגעתי יחד עם חברי הכנסת צגה מלקו, נאור שירי וצביקה פוגל אל מרכז הקליטה שבו נעלמה, כדי לעמוד לצד המשפחה ולהצטרף לחיפושים מחודשים.
למאמצים הצטרפה גם חנה כהן, דודתה של ענבר היימן הי"ד, שהגיעה לחזק את המשפחה ולסייע בחיפושים עדות לכאב המשפחות בישראל שאינן זוכות למנוחה עד שילדיהן יימצאו.
בסריקות שנפרסו במשך שעות באזור מרכז הקליטה, סביב בית החולים המקומי ובבית העלמין העתיק, השתתפו עשרות מתנדבים ושוטרים אך לצערנו, גם הפעם לא נמצא כל רמז.
אנחנו לא מתייאשים.
המשפחה לא לבד.
והמאבק להחזרת היימנוט לחיקה של משפחתה לא נעצר לרגע.
🔹 כנס מפלגתי למען פצועי צה"ל בגוף ובנפש
השבוע קיימתי יחד עם חבריי לסיעה ח״כ צביקה פוגל וח״כ לימור סון הר מלך מפגש מרגש ומטלטל עם לוחמי צה״ל שחזרו מהקרבות כשהם נושאים על גופם ונפשם את פצעי הלחימה. המפגש שנמשך הרבה מעבר למה שתוכנן, הזכיר לי שוב עד כמה המסע שהם עוברים מורכב, עד כמה הדרך לשיקום מלאה באתגרים ועד כמה אנחנו חייבים להיות שם בשבילם ועבור משפחותיהם
הלוחמים שיתפו אותנו בקשיים שהם חווים במסלול השיקום: התמודדות עם פציעות פיזיות ורגשיות, בירוקרטיה מעכבת, פערים בטיפול ומעטפת שלא תמיד מותאמת לצרכים המורכבים שלהם. לצד הכאב והאתגר, ראינו בעיניהם גם נחישות עמוקה, רצון להמשיך בחיים מלאים, ואהבה שלא מתערערת למדינת ישראל ולחבריהם לנשק.
הקשבנו לכל לוחם, והמפגש הזה חידד עבורי עוד יותר את משמעות העבודה שאנו מובילים בשנה האחרונה למען יהלומי הקרב: מהדיונים בנושא PTSD ופגיעות ראש, דרך קידום חקיקה להסרת חסמים ולהנגשת שירותי שיקום, ועד המאבק להקמת רשות לאומית לנפגעי פוסט טראומה כדי שאף לוחם לא יידחק לשוליים. גם הסיורים הרבים בבתי הלוחם ובמרכזי השיקום, המפגשים האישיים עם פצועים, והפעילות למען העלאת המודעות לשימוש בכלבי שירות כל אלו באו לידי ביטוי חי במפגש הזה, כששמענו שוב שהמענה הקיים פשוט לא מספיק.
התחייבתי בפניהם שנמשיך לפעול ללא הפסקה: לתקציבים, להקלות, לנתיבים טיפוליים ברורים, לקיצור הליכי בירוקרטיה ולשיקום. אנחנו דואגים שהקול שלהם יישמע, שהצרכים שלהם יטופלו, ושכל אחד מהם יקבל את הכבוד, הביטחון והמענה שהוא זכאי להם.
המפגש הזה היה תזכורת כואבת לחשבון הנפש שהמדינה צריכה לעשות אך גם תזכורת מעצימה לכוחה של הרוח הישראלית. הלוחמים שלנו נתנו את נפשם וגופם למען המדינה. עכשיו המדינה ואנחנו כחברי הכנסת חייבים לתת להם בחזרה, בצורה המלאה והראויה ביותר
בתפילה להצלחת חיילינו ולחזרתם של כלל החטופים בקרוב.
שבת שלום, שלכם,
יצחק🇮🇱