חברת הכנסת לימור סון הר מלך משתפת את חוויותיה מהדיון שנערך היום (ראשון) ללוחמי "כוח 100" בבית המשפט הצבאי בבית ליד: "אין זה משפט צדק כי אם משפט שכולות רשע ועוול"

"ראיתי אריות בכלוב, מביטים בדיון שמתנהל בפלנטה אחרת"

*חברת הכנסת לימור סון הר מלך משתפת את חוויותיה מהדיון שנערך היום (ראשון) ללוחמי "כוח 100" בבית המשפט הצבאי בבית ליד: "אין זה משפט צדק כי אם משפט שכולות רשע ועוול"*

‏השתתפתי היום בדיון בעניינם של החיילים העצורים בפרשיית "שדה תימן", חיילי "כוח 100" הגיבורים ששמרו עלינו במשך תשעה חודשים תמימים מפני מפלצות האדם הגרועות ביותר שידע העם שלנו, שידעה האנושות כולה .

מיד עם כניסתי לאולם בית המשפט הצבאי, ראיתי אותם, את הלוחמים המרשימים האלו. אריות. אריות בכלוב.

יושבים צפופים באולם הדיונים על הדרגש המיועד למחבלים, מאחורי מחיצת זכוכית, כשהם מביטים בעיניים כלות על הדיון המתנהל באולם ועדיין לא מצליחים לעכל את המתרחש סביבם, יחד איתם הביטו גם בני משפחתם. אלה שחשבו כי מדינת ישראל עבורה הקריבו את היקר להם מכל, תדע לגמול להם להגן ולשמור על יקיריהם בכל עת.

ובאולם עצמו, מנותק, מנוכר, יהיר – עומד התובע מהפרקליטות הצבאית. שוטח את טענותיו הלקוניות בנחת המטריפה את הדעת, בפני שופט צבאי המאזין ברוב קשב ובעודף ביטחון עצמי ונכון אף לסייע ברגע שידרש.

לא, לא ללוחמים – אלא למי שטוען בשם המפלצת.

שם כביכול כבר לא זוכרים את מה שעוללו לנו החמאסנאצים. הספיקו לשכוח, לטשטש את הזוועות. שם לא מכירים את המושג "מחבל נוח'בה" אלא מתייחסים אליהם בלקוניות משפטית כ"לוחמים בלתי חוקיים".

שם לא שמים על לב את גבורת חיילנו ואת מסירותם הרבה, חיילים שנמצאים במילואים כבר תשעה חודשים ברצף. ילדים שלא ראו את אבא עד כדי כך שהם חושבים שהוא כבר איננו. נשים שאיבדו את מקום עבודתם כי לא הצליחו לעמוד בעומס המשימות.

אבל כל זה לא נוגע אליהם, לא נוגע לעולם המנותק בו מתרחש הדיון הארור שם בבית המשפט הצבאי. מעל לכל מרחפת – זועקת הטענה הצבועה, כביכול מהלכים אלו מסייעים ושומרים על הלוחמים, זהו פשוט שקר שהתרגלו לספר לעצמם. המנותקים.

מנותקים קראנו להם? אז צדקנו. מנותקים. לגמרי מנותקים. מנותקים מהמציאות, מנוכרים לעמם, אני יושבת באולם, עטופה בכאב וצער הלוחמים ומשפחתם ושאלה אחת שמהדהדת ומכה מבפנים: האם באמת אנחנו חיים באותו עולם? האם באמת מנהלים ברגעים אלו דיונים משפטיים על קוצו של יו"ד בנוגע למחבל נוח'בה, מ"פ סג'עאיה בחמאס? מחבל שבעצמו אנס ורצח וטבח ושרף וחילל ומה לא? באמת מתכוונים להביא את המחבל הזה לדיון בבית המשפט, מטעם התביעה, שיעמוד ויטיח האשמות בחיילנו? בכל פעם שאנחנו חושבים שהפרקליטות הגיעה לשפל המדרגה, אנחנו מגלים שיש עוד תחתית יותר נמוכה ממנה. לסדום היינו? לעמורה דמינו?

אין זה משפט צדק כי אם משפט שכולו רשע ועוול. כמה צדקו חז"ל שסיפרו לנו על טבעה של הנפש המרחמת על אכזרים שסופה שתתאכזר על רחמנים.

והמבטים של הלוחמים שלנו, המבטים האלו לא עוזבים אותי. ובנות הזוג שלהם, והוריהם, בני משפחתם הרבים, וכל כך רבים וטובים מעם ישראל הבריא והמתעורר שהגיעו להפגין שם בחוץ, להשמיע את קול ההלם והכאב והבגידה של אלו המואשמים שם בתוככי בית הדין הצבאי, הם התייצבו שם בחוץ עבורם – מנופפים בדגלים ובשלטים, ומצהירים שלמרות הכל – נשוב להילחם למען המדינה שלנו, כי אנחנו אוהבים את המדינה הזו בלי להציב לה תנאים וכי אנחנו מסרבים לשתף פעולה עם מכונת הרשע המנסה לייצר משוואה ביננו לבין הגרועים שבאויבינו.

לא תצליחו לבלבל אותנו, כולם כבר מבינים, אתם החולים, אתם איבדתם את הדרך.

אנחנו ולוחמינו מהצד השני. מצד הטובים, המוסריים. הכי מוסריים בעולם!